המודעות יוצאות לעשרה שווקים נוספים ונכנסות גם לשאלות המשך בארה״ב. ישראל עדיין בחוץ, אבל למפרסמים שמוכרים לחו״ל זה כבר רלוונטי.
אפשר לבקש מה-AI להשוות מוצרים, להסביר את ההבדלים ולדייק את ההמלצה בעוד שאלה. גוגל רוצה שגם המפרסם יישאר בשיחה הזאת. החברה הודיעה ב-28 באוקטובר על הרחבת המודעות במצב החיפוש השיחתי שלה, AI Mode, לעשר מדינות נוספות, ועל הכנסת מודעות גם לתשובות לשאלות המשך בארה״ב. כפי שעולה מהדיווח ב-TechCrunch, ההתרחבות מגיעה לצד האטה בצמיחת עסקי החיפוש. החיבור בין שתי ההודעות מחדד את האתגר העסקי: גוגל צריכה להראות שהמעבר מחיפוש קצר לשיחה ארוכה מייצר גם הזדמנויות מסחריות, ולא רק עוד פעילות על המסך.
לאן הפרסומות מגיעות?
המספרים מסבירים מדוע ההבחנה הזאת חשובה. לפי הודעת התוצאות של אלפבית, הכנסות החברה ברבעון השלישי הסתכמו ב-127.6 מיליארד דולר, עלייה של 25% לעומת התקופה המקבילה. אבל סעיף Google Search & other צמח ב-12%, לכ-63.35 מיליארד דולר. ברבעון הקודם הוא צמח ב-17%, לפי הדוח שהגישה החברה ל-SEC. כלומר, הכנסות החיפוש ממשיכות לעלות, אבל קצב הצמיחה שלהן יורד. במקביל, הכנסות Google Cloud זינקו ב-103% לכ-30.7 מיליארד דולר. הצמיחה המרשימה של הקבוצה כולה אינה אומרת שכל מנועיה מאיצים באותה מהירות, וההצלחה בענן אינה פוטרת את החיפוש מהצורך להוכיח את עצמו מחדש.
מאחורי הכותרת על התרחבות עולמית יש רשימת יעדים מוגדרת. לפי ההודעה הרשמית של גוגל, המודעות מתרחבות לאוסטרליה, קנדה, הודו, קניה, מלזיה, ניו זילנד, ניגריה, פקיסטן, הפיליפינים וסינגפור. ברזיל, מקסיקו ובריטניה נכללות בתוכנית להמשך הרבעון הרביעי של 2026. בארה״ב נוסף שינוי אחר: אפשרות להציג מודעות גם בעקבות שאלות המשך, ולא רק בשלב הראשון של החיפוש. להמחשה, בשיחה על בחירת מזוודה, שאלה נוספת על משקל או התאמה לטיסה עשויה להיות רגע בעל משמעות מסחרית. זו דוגמה למשמעות הפורמט, לא תיאור של מודעה שהחברה הציגה. גוגל אומרת שהמודעות יסומנו בבירור כ-Sponsored; ההרחבה אינה הבטחה שכל תשובה תהפוך לשטח פרסום.
ומה המשמעות לישראל?
החברה גם מציגה נתונים שנועדו לשכנע שהמודעות משתלבות בחוויה: לדבריה, שאילתות ב-AI Mode ארוכות בממוצע פי שלושה מחיפושים רגילים, ושיעורי ההקלקה על פריטים ממומנים ברשימות מוצרים כבר דומים לאלה של פריטים אורגניים באותו ממשק. כאן כדאי לקרוא גם את האותיות הקטנות. נתון אורך השאילתות נשען על דוח אמריקאי ממאי 2026, והשוואת ההקלקות מבוססת על נתונים פנימיים מארה״ב שנאספו בין 20 באוגוסט ל-3 בספטמבר. לא פורסם בהודעה שיעור הקלקה מספרי, והנתונים אינם מוכיחים כשלעצמם שהמודעות מייצרות יותר רכישות, לקוחות רווחיים יותר או החזר טוב יותר על התקציב. מבחינת מפרסם, קליק הוא תחילתה של הבדיקה, לא סופה. הנתונים מעידים על פוטנציאל מבחינת גוגל; את התוצאה העסקית עדיין צריך למדוד.
ישראל אינה ברשימת המדינות שעליהן הוכרז, וגם לא בין שלושת היעדים העתידיים שננקבו בהודעה. לכן אין בסיס להסיק שהמודעות החדשות מגיעות כעת לחיפוש בעברית או למשתמשים בישראל. עם זאת, בניתוח המשמעות לעסקים ישראליים, כדאי להפריד בין מקום מושבו של העסק לבין השוק שאליו הוא מוכר: חנות ישראלית שפונה ללקוחות בקנדה או באוסטרליה עשויה להתעניין במהלך עוד לפני עסק שמשרת רק קהל מקומי. השינוי האפשרי מבחינתה הוא באופן שבו הלקוח מתאר את הצורך. במקום שתי מילות חיפוש, הוא יכול לפרט מגבלות, העדפות ושימושים. מכאן נגזרת שאלה מעשית לבדיקה: האם המידע על המוצר ודף הנחיתה אכן נותנים תשובות מדויקות לאותם צרכים, והאם הביקורים שמגיעים הופכים למכירות. זו מסקנה עסקית מהפורמט, לא הבטחה לתוצאות ולא הודעה על זמינות למפרסם מסוים.
מבחינת גוגל, ההרחבה היא ניסיון לשמר את החיבור שבנה את עסקי החיפוש שלה: אדם מביע צורך, ועסק משלם כדי להופיע ברגע הרלוונטי. ההבדל הוא שכעת הצורך מתברר לאורך שיחה, בתוך ממשק שגם מסביר וממליץ. מבחינת המשתמש, סימון ברור של החסות נעשה משמעותי דווקא משום שהמודעה יכולה להופיע לצד תשובה שנשמעת כמו ייעוץ אישי. ומבחינת המפרסמים, המבחן אינו כמה טבעי המיקום נראה, אלא מה הוא מוסיף בפועל לעסק. ההתרחבות למדינות נוספות תיתן לגוגל יותר הזדמנויות לבחון את המודל מחוץ לארה״ב. את השאלה אם שיחות ארוכות יותר שוות גם הכנסות טובות יותר, עדיין אי אפשר לסגור בכפתור שליחת הודעה.
