שירות שנועד להשאיר תוכנות מסחר פועלות מסביב לשעון הושבת בעקבות חדירה, ולקוחות דיווחו על עסקאות שלא ביצעו. עכשיו מגיע גם החשש מפרסום המידע.
כששוכרים מחשב בענן כדי להריץ תוכנת מסחר, מצפים שהוא ימשיך לעבוד גם כשהמחשב בבית כבוי. אצל לקוחות שירות Onamae.com Desktop Cloud של GMO Internet היפנית, אותה רציפות הפכה בשבוע האחרון למקור דאגה: החברה השביתה את השירות בעקבות חדירה, לקוחות דיווחו על פעולות בחשבונות המסחר שלא ביצעו, וכעת היא בודקת מידע שפרסמו מי שנחשדים כתוקפים. כפי שדווח בTechCrunch, בדיקת החומר שפורסם עדיין נמשכת. חשוב להפריד בין שני הדברים: GMO כבר אישרה שמידע לקוחות הוצא מהחברה; האותנטיות וההיקף של החומר שהתפרסם הם שעדיין נבדקים. גם בהודעה באתר השירות היא מזהירה כי הפרסום עלול לכלול מידע שאינו נכון, ומבקשת שלא להפיץ אותו.
זה אינו רק שירות לאחסון מסמכים. Onamae מציע סביבת מחשב מרוחקת המשמשת, בין היתר, להפעלת תוכנות מסחר אוטומטי במטבע חוץ באמצעות פלטפורמות כמו MT4 ו-MT5. היתרון ברור: התוכנה יכולה לפעול בלי תלות במחשב הביתי. אלא שבאותה סביבה עשויים להישמר גם פרטי הגישה לחשבון המסחר. לפי העדכון הרשמי מ-22 באוקטובר, פרטים כאלה עלולים היו להיחשף, והחברה קיבלה דיווחים על שימוש לא מורשה בחשבונות. היא החלה לחקור בעקבות פניית לקוח ב-19 באוקטובר, אישרה למחרת התקנת תוכנה זדונית בחלק מסביבות השרתים, וב-21 בחודש החלה להשבית את השרתים בכל המסלולים. 26,739 שרתים הוגדרו ככאלה שעלולים להיות מושפעים; זה אינו מספר הלקוחות שנפגעו, וגם אינו אישור שכל השרתים האלה נפרצו.
המשמעות הכלכלית כאן רחבה מחשיפה אפשרית של פרטים אישיים. כשהמידע שעל שרת כולל אמצעי כניסה לחשבון מסחר, חדירה לתשתית עלולה להתגלגל לפעולות בכסף של הלקוח. GMO ביקשה מהמשתמשים להחליף סיסמאות ולהתנתק מהחיבורים הפעילים, ופנתה לגופים פיננסיים כדי לתאם חסימת גישה דרך השירות ובלימת פעולות לא מורשות. בהודעת הפיצויים שלה התחייבה החברה לתשלום אחיד של 5,000 ין לכל לקוח המשתמש בשירות, בנפרד מפיצוי על הפסדים ממומשים מעסקאות שחקירתה תאשר כי בוצעו ללא הרשאה בעקבות הפריצה. ההבחנה הזאת חשובה: תשלום המחווה אינו תקרת הפיצוי, וההתחייבות לפיצוי אינה אישור אוטומטי לכל הפסד שידווח. עדיין יהיה צורך לקשור בין הפעולה בחשבון לבין האירוע.
לצד הנזק שכבר נבדק, החברה התמודדה גם עם איום בהמשך התקיפה. בעדכון שפרסמה בבוקר 27 באוקטובר מסרה GMO כי קיבלה הודעה מהחשודים בתקיפה, שאיימו לפרסם מידע לקוחות ולבצע מתקפת כופרה בצהרי אותו יום, לפי שעון יפן. בעקבות זאת ביקשה מהלקוחות לגבות מידע, לנתק את המחשבים מהרשת ולכבות אותם. זו הייתה הנחיית זהירות בעקבות איום, ולא הודעה שמתקפת הכופרה המתוארת כבר התרחשה. החברה גם דיווחה שעובדיה אוספים מחשבים מלקוחות שהסכימו לסייע בחקירה, לצורך בדיקת נוזקות והערכת הנזק. לפי אותו עדכון, הודעת סחיטה שהתקבלה ב-21 באוקטובר כללה דרישה לכ-8 מיליארד ין. GMO הודיעה שלא תיענה לדרישות, בנימוק שתשלום אינו מבטיח מחיקת מידע או מניעת שימוש בו.
מבחינת קורא ישראלי שמפעיל מסחר אוטומטי, או עסק שמריץ מערכות אצל ספק חיצוני, המקרה מחדד שאלה שאינה מופיעה תמיד ליד המחיר החודשי: מה בדיוק אפשר לעשות באמצעות המידע שנשמר אצל הספק? זהו ניתוח של משמעות האירוע, ולא טענה שנפגעו בו ישראלים. שרת שמחזיק קבצים ושרת שמחזיק חיבור פעיל לחשבון פיננסי יוצרים חשיפות שונות. במקרה השני, גבול האחריות עובר בין ספק התשתית, תוכנת המסחר והגוף שמבצע את העסקאות. גם פיזור החשבונות בין כמה גופים אינו בהכרח פיזור של הסיכון, אם פרטי הגישה לכולם מרוכזים באותה סביבת עבודה. השאלה המעשית היא אילו הרשאות ניתנו לה, ואיך מבטלים אותן כשהתשתית נחשדת כפרוצה.
באתר השירות כבר נכתב שכל המסלולים מושבתים, וש-GMO לא תחזיר לפעולה את התשתית הנוכחית כפי שהיא; החברה מתכננת להפנות לקוחות לשירות חלופי. היא גם מנחה משתמשים לשנות סיסמאות לחשבונות ולכלי המסחר ממכשיר שלא שימש למסחר במטבע חוץ, ולנתק את כלל החיבורים הפעילים דרך חברת המסחר. אלה פרטים שממחישים את היקף הטיפול הנדרש מעבר להחזרת שרת לאוויר. אימות החומר שפורסם והיקף ההפסדים שנותרו לבדיקה הם עדיין שאלות פתוחות. עבור הלקוחות, המבחן הבא יהיה כפול: לברר מה יצא החוצה, ולוודא שמי שנכנס כבר לא יכול לבצע עוד עסקה.
