כמעט חצי מיליון סופרים גילו שהספרים שלהם כבר לימדו את המכונה שמאיימת על הפרנסה שלהם - בלי שאיש שאל אותם, ובלי שזה בהכרח היה בלתי חוקי.
תארו לעצמכם שגיליתם שהיצירה שלכם לימדה מכונה לעשות את מה שאתם עושים, ואף אחד לא טרח לשאול אתכם. זה בדיוק מה שקרה לכמעט חצי מיליון סופרים בארצות הברית, שהספרים שלהם - חלקם רבי מכר, חלקם כתבי יד נשכחים - נכנסו לתוך מאגרי האימון שהפכו את קלוד, הצ'אטבוט של אנתרופיק, לכלי שיודע לכתוב פרוזה סבירה. השאלה שריחפה מעל כל הפרשה הזו הייתה פשוטה כביכול: זה בכלל חוקי?
השימוש חוקי, המקור לא
התשובה, כמו כמעט כל דבר בעולם ה-AI, מתבררת כמסובכת בהרבה ממה שנראה במבט ראשון. בתביעה המרכזית בנושא, Bartz v. Anthropic, השופט הפדרלי קבע ששימוש בספרים מוגנים כדי לאמן מודל שפה הוא "שימוש הוגן" (fair use) לגיטימי - ההיגיון: התהליך "טרנספורמטיבי" מספיק כדי לא להיחשב להעתקה. אבל אותו שופט בדיוק קבע גם שזה תקף רק אם הספרים הושגו כחוק. ואנתרופיק לא עשתה זאת: חלק ניכר מחומרי האימון הגיע מ-Books3, מאגר של כ-196 אלף ספרים פיראטיים שנשאב מספריית צללים בשם Bibliotik ונארז בתוך dataset גדול יותר שנקרא The Pile.
ההבחנה הזו - בין השימוש עצמו לבין הדרך שבה הושג החומר - היא בדיוק הציר שעליו כל התיק הזה נסוב, וכנראה יישאר הציר המרכזי בתיקים דומים שעוד יגיעו. במילים אחרות: מותר ללמד מכונה לכתוב על סמך הספר שלכם, אבל אסור לגנוב את הספר כדי לעשות את זה.
פשרה ענקית שלא סוגרת את הוויכוח
התוצאה המעשית הייתה הסכם פשרה של 1.5 מיליארד דולר - הפשרה הגדולה בתולדות דיני זכויות היוצרים בארצות הברית. כ-500 אלף יצירות מכוסות בהסכם, בפיצוי של כ-3,000 דולר לספר בממוצע, ואנתרופיק התחייבה גם להשמיד את הקבצים הפיראטיים שברשותה. חשוב להבין: זו לא הייתה פיצוי על עצם האימון, אלא על ההשגה הבלתי חוקית של החומר.
אבל הפשרה לא סוגרת את הוויכוח. חברות AI אחרות מתמודדות עם תביעות דומות שבהן אופן איסוף הנתונים שונה לגמרי - מגירוד תוכן מאתרי חדשות ועד שימוש בתמונות מוגנות - וכל תיק כזה עלול להוביל לתקדים משלו. עורכי דין בתחום מתארים את המצב המשפטי כולו כ"מורכב מאוד", עם רגשות עזים משני הצדדים: מצד אחד חברות שרואות בזה תנאי הכרחי להתקדמות טכנולוגית, ומצד שני יוצרים שמרגישים שהעבודה של חייהם נלקחה מהם כדי לבנות את התחליף שלהם.
מה שמשאיר את הסופרים בדיוק במקום הכי לא נוח: הם תרמו, בלי לדעת ובלי לבחור, לבניית הכלים שכבר מאיימים על השוק שבו הם מתפרנסים - ובית המשפט אומר שבגדול זה בסדר, כל עוד מישהו לא גנב את הקובץ בדרך. ה-1.5 מיליארד דולר יגיעו לחשבונות הבנק, אבל השאלה אם מותר בכלל לעשות את זה מחדש, בלי לשלם בכלל - אם החומר הבא פשוט ייקנה כדין - עדיין פתוחה לגמרי.
