שופט פדרלי: הממשל האמריקאי עדיין לא הוכיח ש-Anthropic מהווה 'סיכון שרשרת אספקה'

שופט פדרלי בארצות הברית קבע כי מנהל טראמפ לא הציג עד כה ראיות מספקות כדי להצדיק את הגדרתה של חברת הבינה המלאכותית Anthropic כ'סיכון שרשרת אספקה', צעד שעליו נשען איסור ממשלתי על שימוש בטכנולוגיה של החברה. הקביעה מהווה מכה משמעותית לעמדת הממשל ופותחת פתח לערעור משפטי נרחב יותר על ההחלטה.

האיסור, שהוטל במסגרת מדיניות הממשל להגביל שימוש בכלי בינה מלאכותית הנתפסים כבעייתיים מבחינה ביטחונית או גיאופוליטית, נועד למנוע משימוש בטכנולוגיית Anthropic בגופים ממשלתיים ובשרשרות אספקה רגישות. עם זאת, לפי קביעת השופט, הבסיס הראייתי שהוצג עד כה אינו מספק כדי לתמוך בטענה זו.

הפרשה מצטרפת לשורה של מהלכים משפטיים וממשלתיים המנסים להסדיר את הפעילות של חברות בינה מלאכותית מובילות בארצות הברית, על רקע חשש גובר מפני תלות טכנולוגית והשפעה זרה על תשתיות קריטיות. Anthropic, המפתחת את משפחת מודלי Claude, נחשבת לאחת השחקניות המרכזיות בתעשייה לצד OpenAI וגוגל.

להחלטה עשויות להיות השלכות רחבות מעבר לפרשה הספציפית, שכן היא מציבה רף ראייתי גבוה יותר לממשל בבואו להטיל הגבלות דומות על חברות טכנולוגיה אחרות. עבור המשקיעים בשוק הבינה המלאכותית, מדובר באות מרגיע יחסית, שכן הוא מרמז כי החלטות רגולטוריות דרמטיות ידרשו ביסוס עובדתי מוצק יותר מבעבר.

בשלב זה טרם ברור כיצד יגיב הממשל להחלטה, והאם יגיש ראיות נוספות או יבחר לערער. הפרשה צפויה להמשיך ולהתפתח בערכאות, ומעורבים בה עוקבים בתשומת לב הן בתעשיית הטכנולוגיה והן בזירה הכלכלית הרחבה יותר.

הרקע לפרשה נעוץ בהחלטה שקיבל מנכ"ל Anthropic, דריו אמודיי, בפברואר, לפיה מודלי Claude לא ישמשו לפיתוח נשק אוטונומי ולא יופעלו למעקב אחר אזרחים אמריקאים. בעקבות הודעה זו הורה טראמפ לכלל הסוכנויות הפדרליות להפסיק את השימוש במוצרי Anthropic, ומשרד ההגנה הגדיר את החברה כ'סיכון שרשרת אספקה' בתחילת מרץ. Anthropic מצדה לא נותרה פסיבית, והגישה כבר ב-9 במרץ שתי תביעות נפרדות נגד הממשל, בטענה שההחלטה נוגדת את חוק ההליך המנהלי הפדרלי (APA) ופוגעת בזכויותיה החוקתיות.

השופטת שדנה בתיק, ריטה לין מבית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה, התמקדה בטיעון המרכזי של משרד ההגנה: החשש שבמהלך פעילות צבאית Anthropic תוכל לנטרל או לשנות את המודלים שלה מרחוק. לפי הדיווחים מהדיון, לין ציינה כי לא הוצגה בפניה כל ראיה לכך שלחברה יש יכולת טכנית לשנות מודל שכבר נמסר, להפעיל 'מתג כיבוי' נסתר, או להטמיע בו מראש מנגנון בקרה חבוי. היא הוסיפה כי גם לא נמצאה סיבה קונקרטית לחשוד שהחברה מתכננת לעשות שימוש ביכולת כזו, אילו הייתה קיימת.

נקודה נוספת שעלתה בדיונים ומעוררת עניין משפטי רחב יותר נוגעת לחופש הביטוי: הממשל טען כי הביקורת הפומבית של Anthropic כלפי משרד ההגנה מהווה חלק מההצדקה להטלת ההגבלות. השופטת לין תיארה את הטיעון הזה כ'מטריד מאוד', והזהירה מפני תקדים שבו סוכנויות פדרליות יוכלו להעניש קבלנים על עמדות פומביות שאינן תואמות את קו הממשל. לפי גורמים המעורים בפרטי התיק, מצבו הראייתי של הממשל רק הלך והידרדר ככל שהתקדמו הדיונים, לאחר שבחודש אפריל ניסתה Anthropic ללא הצלחה לקבל צו ביניים דחוף מבית משפט לערעורים בוושינגטון.

הפרשה, שהחלה כסכסוך על משא ומתן חוזי שקרס בין Anthropic למשרד ההגנה, הפכה בינתיים לאחד המבחנים המשפטיים הבולטים ביותר על גבולות סמכותה של הממשלה להגביל חברות טכנולוגיה בשם ביטחון לאומי. אם ההחלטה תעמוד בערכאות הבאות, היא עשויה לשמש תקדים המגן על חברות בינה מלאכותית מפני הטלת סנקציות רגולטוריות כתגובה לעמדות מדיניות שהן נוקטות בפומבי. בינתיים, למרות ההערות הביקורתיות של השופטת, ההגבלות בפועל על שיתוף הפעולה בין Anthropic לגורמים פדרליים עדיין לא בוטלו באופן מלא, וההליך צפוי להימשך.