הקשרים בין שתי החברות מתרופפים על הנייר, אבל בדוחות מתברר כמה יקר יהיה להן להתרחק באמת.
אפשר לפתוח את היחסים לספקים אחרים, לשנות הסכמים ולדבר על עצמאות. קצת יותר קשה להתעלם מלקוחה שאחראית לכאחד מכל תשעה דולרים בהכנסות שלך. מיקרוסופט רשמה 10 מיליארד דולר בהכנסות מההסדרים המסחריים עם OpenAI ברבעון אחד, שהסתיים ב־30 בספטמבר 2026. מדובר בכ־10.8% מהכנסותיה הכוללות באותה תקופה, שהסתכמו בכ־92.3 מיליארד דולר. על הגילוי בדיווח הרבעוני כתב אתר TechCrunch. זו המחשה חדה למערכת יחסים שבה מיקרוסופט היא גם משקיעה, גם ספקית תשתיות וגם שותפה מסחרית: החברות יכולות להרחיב את האפשרויות שלהן, ובכל זאת להישאר קשורות זו לזו בסכומים שקשה להזיז הצדה.
כדי להבין את הגודל, כדאי להציץ שנה אחורה בספרים. לפי הדוח השנתי של מיקרוסופט, ההכנסות מההסדרים עם OpenAI הסתכמו ב־24.1 מיליארד דולר בכל שנת הכספים 2026, שהסתיימה ביוני. כלומר, הרבעון האחרון לבדו שווה לכ־41% מהסכום השנתי הקודם. הממוצע הרבעוני באותה שנה היה כ־6 מיליארד דולר; הנתון החדש גבוה ממנו בכשני שלישים. זו השוואה לממוצע, ולא שיעור צמיחה לעומת הרבעון המקביל, אבל היא ממחישה את קנה המידה. גם ביחס לעסקים ותיקים של מיקרוסופט מדובר במספר חריג: לפי ההשוואה שפרסם GeekWire, ההכנסות הקשורות ל־OpenAI עקפו ברבעון את הכנסות Xbox, שהסתכמו ב־5.4 מיליארד דולר, ואת פעילות החיפוש והפרסום, שהכניסה כ־6.6 מיליארד דולר.
כאן צריך לעצור לפני שמכריזים שמיקרוסופט כבר החזירה את השקעתה. בדיווח הרבעוני נכללים בהכנסות מ־OpenAI גם תשלומים במסגרת חלוקת הכנסות, אבל הנתון המאוחד אינו מספק פירוט שמאפשר לבודד אותם משאר ההתקשרויות המסחריות. לצד ההכנסות דיווחה מיקרוסופט על יתרת חייבים של 7.2 מיליארד דולר מ־OpenAI בסוף ספטמבר, לעומת 6 מיליארד דולר בסוף יוני. אלה סכומים המגיעים למיקרוסופט בגין עסקאות שכבר נרשמו; אין להוסיף אותם להכנסות כאילו מדובר בעוד מכירות, והיתרה כשלעצמה גם אינה הוכחה לאיחור בתשלום. הכנסה שנרשמה בדוח אינה בהכרח מזומן שכבר התקבל, ובוודאי אינה רווח נקי. אספקת כוח מחשוב דורשת הוצאות, והדוח אינו חושף רווחיות נפרדת לכלל ההתקשרויות עם OpenAI. לכן גם השוואה ישירה בין המכירות האלה לבין סכומי ההשקעה בחברה עלולה לייצר מסקנה מפתה, אך מטעה.
המספרים האלה מעניינים במיוחד על רקע שינוי כללי המשחק באפריל. לפי הודעת מיקרוסופט על ההסכם המעודכן, OpenAI יכולה להציע את כלל מוצריה ללקוחות דרך ספקיות ענן אחרות, בעוד מיקרוסופט נשארת שותפת הענן הראשית שלה. מוצרי OpenAI אמורים להגיע תחילה ל־Azure, בכפוף לתנאים שפורטו בהודעה. במקביל, הרישיון של מיקרוסופט למודלים ולמוצרים של OpenAI ממשיך עד 2032, אך כבר אינו בלעדי. גם זרימת הכסף אינה סימטרית: מיקרוסופט הפסיקה לשלם ל־OpenAI חלק מהכנסותיה, ואילו OpenAI ממשיכה לשלם למיקרוסופט במסגרת חלוקת הכנסות עד 2030, בכפוף לתקרה כוללת. שיעור החלוקה וגובה התקרה לא פורסמו בהודעה. במילים פשוטות, חופש לבחור ספק נוסף אינו מבטל את ההסכם עם הספק הקיים, ובטח שאינו מוחק את החשבון.
מבחינת חברה ישראלית שבונה מוצר על מודלים של OpenAI, או ארגון שרוכש אותם דרך סביבת הענן שלו, הלקח המעשי הוא להפריד בין בחירת המודל לבחירת התשתית. זו פרשנות עסקית לנתונים, ולא הודעה על שינוי מחירים: האפשרות לקבל טכנולוגיה של אותה חברה דרך ספקים שונים יכולה להרחיב את מרחב הבחירה, אבל אינה מבטיחה עלות זהה, תנאי שירות זהים או מעבר פשוט ביניהם. בהשוואת הצעות כדאי לבדוק את עלות השימוש בפועל, ההתחייבויות החוזיות ועלויות המעבר, לצד איכות המודל. הנתון של מיקרוסופט מוסיף עוד זווית: שתי חלופות שנראות שונות במסך הרכש עשויות להישען על קשרים מסחריים משותפים מאחורי הקלעים. הוא אינו מוכיח תלות טכנית זהה, אבל מזכיר שגיוון שמות הספקים לבדו אינו מספר את כל סיפור התלות.
גם למשקיעים הנתון מספק שתי קריאות בו־זמנית. מצד אחד, ההתקשרויות עם OpenAI כבר מייצרות למיקרוסופט הכנסות בהיקף עצום; זה עסק שמופיע בדוחות, מעבר להבטחות על עתיד הבינה המלאכותית. מצד שני, כשקשר מסחרי אחד אחראי ליותר מעשירית מההכנסות הרבעוניות, הביצועים והתנאים שלו מקבלים משקל משמעותי בהערכת החברה. אין כאן בסיס לקבוע שההכנסות האלה יישמרו, שהן רווחיות בשיעור מסוים או ש־OpenAI מתקשה לשלם. יש כאן סיבה לעקוב אחר הפירוט שיגיע ברבעונים הבאים: כמה מהפעילות צומח, כיצד מתפתחת יתרת החייבים, ועד כמה חופש הפעולה החדש משנה את חלוקת העסקים. השותפות כבר פחות בלעדית; החשבון המשותף עדיין גדול מאוד.
