לפי דיווח ב-The New York Times, קרן הגידור של ליאופולד אשנברנר, יוצא OpenAI, איבדה חלק ניכר משוויה לאחר עליית פאר מטאורית.
לפי דיווח ב-The New York Times, ליאופולד אשנברנר, חוקר לשעבר ב-OpenAI שהפך לשם דבר בזכות המניפסט שלו מ-2024 "Situational Awareness", בנה קרן גידור שהפכה לאחת התופעות החמות ביותר בוול סטריט סביב הבועה סביב הבינה המלאכותית. הקרן, הנקראת גם היא Situational Awareness, גייסה משקיעים בולטים מעולם ההייטק וההון סיכון וצברה תשואות של מאות אחוזים תוך זמן קצר יחסית.
הדיווח, כפי שתואר גם בכלי תקשורת נוספים בארה"ב, מתאר קרן שהימרה בכבדות על מניות הקשורות לתשתיות AI — בהן חברות שבבים ומעבדי נתונים. המהלך התבסס על מינוף גבוה במיוחד, מה שהפך את הקרן לרגישה במיוחד לתנודות חדות בשוק. כאשר מניות המגזר ספגו ירידות, הקרן נקלעה לקריאות למרג'ין ולצורך במכירה מהירה של אחזקות.
בעקבות הלחץ הפיננסי, לפי הדיווחים, נאלץ אשנברנר לחסל חלק ניכר מאחזקותיה הציבוריות של הקרן, לעיתים במחירי מבצע ומול גופים פיננסיים גדולים יותר. הקריסה המהירה ממחישה עד כמה שברירית יכולה להיות אסטרטגיית השקעה ממונפת שנשענת על המשך עליית מניות ה-AI ללא הפוגה.
הסיפור מצטרף לשורה של אזהרות בשוק ההון בנוגע לסיכוני בועת AI, ומעלה שאלות לגבי מידת הביקורתיות שהופנתה כלפי מנהלי קרנות צעירים חסרי רקע מסורתי בניהול השקעות, שגייסו סכומי עתק על בסיס מוניטין טכנולוגי בלבד.
הנתונים שהצטברו מאז מציירים תמונה חדה יותר מהקריסה שתוארה בתחילה: היקף הנכסים המנוהלים בקרן צנח מכ-45 מיליארד דולר בתחילת יולי לכ-10 מיליארד דולר בלבד תוך פחות מחודש — מחיקה של כ-35 מיליארד דולר שווי בפרק זמן קצר במיוחד, לפי דיווחי CNBC. הקרן הודיעה על הפסד חודשי של כ-67% ביולי, ונאלצה למכור תיק ציבורי בשווי כ-16 מיליארד דולר לגוף הפיננסי סיטדל של קן גריפין, במחיר מוזל, כדי לעמוד בדרישות המרג'ין מהברוקרים הראשיים שלה.
לב הבעיה היה רמת מינוף שהגיעה לפי הדיווחים עד פי 4 (400%) על פוזיציות ציבוריות מרוכזות בשמות כמו SK Hynix, CoreWeave, Nebius ומיקרון — הימור טכנולוגי חד על שרשרת האספקה של תשתיות ה-AI, שהפך לרעיל ברגע שהמניות האלו נסוגו גם בלי משבר שוק רחב. בניגוד לקריסות מוכרות שנגררות אחרי ירידה כללית בשוק, כאן דווקא שוק המניות היה יציב יחסית — מה שהדגיש עד כמה הבעיה נבעה ממבנה הקרן עצמה ולא מסביבה חיצונית.
מה שמנע קריסה מוחלטת היה דווקא האחזקה הפרטית של הקרן באנתרופיק, שהיוותה לפי הערכות כ-20% מנכסיה ולא נגעה בה גל המימושים. בזכות האחזקה הזו הקרן נותרה, על אף המפולת, בפלוס של כ-80% מתחילת השנה — פער עצום מהתשואה של 439% שנרשמה עד סוף יוני, אך עדיין תוצאה חיובית משמעותית שרוב מנהלי הגידור בעולם לא היו מתביישים בה. ימים ספורים לאחר גל הקריאות למרג'ין, אשנברנר אף הוסיף כ-400 מיליון דולר נוספים להשקעה הפרטית שלו, מה שמעיד על אמון נמשך במגזר חרף הזעזוע הציבורי.
הפרשה הפכה לסמל בוול סטריט לוויכוח הרחב יותר סביב מבנה קרנות ה-AI החדשות: מנהלים צעירים, לרוב ללא רקע מוסדי מסורתי, שגייסו הון עתק בזכות מוניטין טכנולוגי וחזון מחקרי, ופעלו במינוף שגופי סיכון ותיקים בוול סטריט היו נמנעים ממנו. המקרה של Situational Awareness עשוי להוביל לביקורת רגולטורית מוגברת על שקיפות מינוף בקרנות גידור פרטיות, בייחוד כאלה שמערבות גם החזקות ציבוריות סחירות וגם הימורים פרטיים לא נזילים כמו מניות אנתרופיק.
