לקראת תחילת האכיפה ב-2026, OpenAI חושפת כיצד מדיניות הבטיחות שלה מתיישרת עם קוד ההתנהגות האירופי למודלי בינה מלאכותית כלליים.
חברת OpenAI פרסמה מסמך המפרט כיצד נהלי הבטיחות, האבטחה והשקיפות הפנימיים שלה נשענים על קוד ההתנהגות שגיבש האיחוד האירופי למודלי בינה מלאכותית כלליים (General-Purpose AI, בקיצור GPAI). הצעד מגיע בדיוק שנה לפני שהאיחוד האירופי אמור להתחיל לאכוף את חוק הבינה המלאכותית שלו נגד מודלים כלליים, החל מ-2 באוגוסט 2026. החברה הייתה בין הגורמים שתרמו לגיבוש הקוד ואף חתמה עליו רשמית, לצד קוד נפרד העוסק בשקיפות לגבי תוכן שנוצר בבינה מלאכותית.
קוד ההתנהגות, שגובש בתהליך רב-משתתפים באמצעות המשרד האירופי לבינה מלאכותית ונחתם בגרסתו הסופית ביולי 2025, נועד לקבוע רף משותף לשקיפות, לבטיחות ולאבטחה עבור ספקי מודלים כלליים הפועלים בשוק האירופי. מודלים המסווגים כבעלי "סיכון שיטתי" — בדרך כלל כאלה שאומנו בהיקף חישוב החורג מ-10 בחזקת 25 פעולות נקודה צפה — כפופים לדרישות מחמירות במיוחד, כולל חובת דיווח מיידי למשרד האירופי. חתימה על הקוד אינה מחייבת מבחינה משפטית, אך מהווה מסלול מוכר להוכחת עמידה בדרישות החוק עד שייכנסו לתוקף תקנים אירופיים רשמיים.
במסמך שפרסמה, OpenAI מצביעה על נהלים קיימים כהוכחה לכך שהיא כבר פועלת קרוב לרף שקבע הקוד: בדיקות טרום-השקה למודלים, פרסום "כרטיסי מערכת" (system cards) לצד כל השקה משמעותית, ובדיקות חדירה חיצוניות באמצעות רשת בודקי החוסן (Red Teaming Network) שהקימה. החברה מזכירה גם את מסמך "Model Spec" הפומבי, המתאר את העקרונות שמכתיבים את התנהגות המודלים שלה.
OpenAI מסתמכת בעיקר על שתי מסגרות פנימיות: Preparedness Framework, הקיימת מאז 2023 ועודכנה ב-2025, ו-Frontier Governance Framework החדשה יותר, שמתרגמת את נהלי הבטיחות והאבטחה של החברה לשפת הדרישות הרגולטוריות. ה-Preparedness Framework ממפה סיכונים מתקדמים בארבעה תחומים מרכזיים — סייבר, איומים כימיים-ביולוגיים-גרעיניים, מניפולציה מזיקה ואיבוד שליטה על המערכת — וקובעת אילו הגנות נדרשות בכל רמת סיכון, בפיקוח קבוצה פנימית של בכירי החברה.
הצעד של OpenAI ממשיך מגמה של חברות בינה מלאכותית מובילות המבקשות להראות מוכנות רגולטורית מבעוד מועד, במקום להמתין לאכיפה בפועל. בהינתן שהפרות עתידיות של החוק האירופי עלולות להוביל לקנסות של עד 3% מהמחזור השנתי העולמי של החברה או 15 מיליון יורו — לפי הגבוה מביניהם — הפרסום נועד גם לשדר לרגולטורים ולשוק האירופי שהחברה כבר מיישרת קו מבעוד מועד, לפני שהאכיפה בפועל תיכנס לתוקף.
OpenAI לא לבד ברשימת החתומים: לפי נתוני הנציבות האירופית, 26 חברות חתמו על נוסח הקוד המלא, ובהן ענקיות כמו Google, Microsoft, Amazon ו-IBM, לצד שחקניות כמו Mistral AI, Cohere ו-Aleph Alpha. מטא היא היעדרות הבולטת ביותר מהרשימה — החברה הודיעה עוד ביולי 2025 שלא תחתום על הקוד, בטענה שהוא "יוצר אי-ודאות משפטית" וכולל דרישות שחורגות מהיקף חוק הבינה המלאכותית המקורי. יחד עם רוב החברות הסיניות, מטא בחרה להישאר מחוץ למסגרת ההתנהגות המוסכמת, ותצטרך להוכיח עמידה בדרישות החוק בדרכים אחרות כשהאכיפה תיכנס לתוקף.
חשוב להבחין בין שני קודים נפרדים שגיבשה הנציבות: זה העוסק בבטיחות ואבטחה למודלים בעלי סיכון שיטתי, וקוד נוסף, נפרד, העוסק בשקיפות לגבי תוכן שנוצר בבינה מלאכותית. באופן מעניין, גם מטא עצמה חתמה בסופו של דבר על קוד השקיפות לתוכן מיוצר, גם אם סירבה לחתום על הקוד המקיף יותר לבטיחות — מה שממחיש איך חברות שונות בוחרות לנהל את הסיכון הרגולטורי שלהן באופן סלקטיבי, סעיף אחר סעיף, ולא כחבילה אחת.
המשמעות המעשית של החתימה נוגעת בעיקר לאופן שבו הרשות האירופית לבינה מלאכותית תתייחס לחברה כשתתחיל לאכוף בפועל. הנציבות הבהירה כי לגבי חברות חתומות היא תתמקד בניטור עמידה בקוד עצמו, ותוכל להתחשב בהתחייבות לקוד כנסיבה מקלה בעת קביעת גובה קנסות עתידיים. לעומת זאת, חברות שלא חתמו ייאלצו להוכיח עמידה בדרישות החוק בכל מקרה לגופו, ללא "מסלול ירוק" מוכר מראש — מה שהופך את הביקורות והבדיקות מולן לפוטנציאל מורכב ויקר הרבה יותר. החל מ-2 באוגוסט 2026 תוכל הנציבות לבצע ביקורות, לדרוש גישה למודלים ולתיעוד, ולהוציא צווי תיקון לצד קנסות.
הצעד של OpenAI משתלב במגמה רחבה יותר: מאז חתימת הגרסה הסופית של הקוד ביולי 2025, כמעט כל החברות המובילות בתחום מיהרו להצטרף כדי להימנע מהיחשפות לאכיפה "עיוורת" ברגע שהקנסות ייכנסו לתוקף. יש בכך הד לתבנית שכבר נראתה סביב ה-GDPR — רגולציה אירופית שהפכה בפועל לתקן גלובלי דה-פקטו, מכיוון שחברות בחרו ליישר קו עם הדרישות המחמירות ביותר בעולם כדי לפשט את הפעילות הבינלאומית שלהן, במקום להפעיל מדיניות שונה לכל שוק.