OpenAI מפרסמת דוח שדה על שמונה פרויקטים מדעיים שבהם Codex ו-Claude Code זירזו פיתוח, אך לא יכלו לשפוט את נכונות המדע.
חברת OpenAI פרסמה ב-28 ביולי 2026 דוח שדה בשם "Scientific computing in the age of agentic AI", שבוחן שמונה פרויקטים בהם חוקרים השתמשו בסוכני קידוד כדי לשדרג תוכנה מדעית ותיקה. בחמישה מהפרויקטים נעשה שימוש בכלי Codex של החברה בלבד, ובשלושה נוספים שולב גם Claude Code של Anthropic המתחרה — עובדה שהדוח עצמו מציין כדי להפגין ניטרליות, אף שמדובר בסקר שמפרסם ספק על עצמו.
הפרויקטים שנבחנו משתרעים על פני גנומיקה, אימונולוגיה, סטטיסטיקה וריצוף RNA, ונעים בין משימות תחזוקה שגרתיות לבין מיזמים שאפתניים בהרבה. דוגמה בולטת אחת היא cyvcf2, ספריית פייתון נפוצה לקריאת קבצי וריאנטים גנומיים, שבה הסוכנים שדרגו את מערכת הבנייה וההפצה הישנה שלה. בפרויקט המורכב ביותר, HelixForge, שימש מנוע מבוסס GPU ליצירת גנומים סינתטיים — כלי שהדוח מתאר כמערכת השאפתנית והמורכבת מכל השמונה.
לפי הדוח, הצוותים שהשתתפו דיווחו שהסוכנים קיצרו משמעותית את זמני הפיתוח והתחזוקה, ואפשרו לצוותים קטנים לקחת על עצמם עבודות שבעבר דרשו כוח אדם הנדסי ייעודי בהיקף גדול בהרבה. עם זאת, החוקרים מדגישים כי תפקידם השתנה מביצוע ישיר של הקוד לתפקיד של ניהול ותיאום: הם הגדירו את המטרות, פירקו את העבודה למשימות קטנות ואימתו את הפלט של הסוכן בכל שלב, ולא הפכו למיותרים בתהליך.
האתגר המרכזי שעולה מהדוח אינו טכני אלא אנושי-ארגוני. הסוכנים, כך נכתב, הצליחו להאיץ פיתוח, אך לא הצליחו לשפוט בעצמם אם התוצאה המדעית שהתקבלה נכונה מבחינה מדעית, כך שנדרש אימות אנושי צמוד בכל שלב בעבודה. הדוח מזהיר גם מפני סיכון ארוך טווח: קוד שנכתב מחדש בעזרת סוכני AI עלול להפוך ל"קוד נטוש של מחר" אם אין לו בעלות ותוכנית תחזוקה ברורה מראש.
הפרסום מגיע על רקע מגמה רחבה יותר של חברות בינה מלאכותית שמנסות להוכיח ערך מעשי לכלי הקידוד שלהן מעבר לתעשיית התוכנה המסחרית, ולחדור לעולם המחקר המדעי. עבור מעבדות וצוותי מחקר קטנים, המשמעות המעשית היא שמחסום כוח האדם ההנדסי הופך פחות דומיננטי — אך הצוואר הבקבוק החדש הוא זמן האימות והשיפוט האנושי, לא זמן הכתיבה של הקוד עצמו.