כשוושינגטון מעדיפה לחסום חוקים מקומיים במקום לכתוב חוקים משלה, מי שמבקש מהציבור להילחם על הכללים הוא דווקא ראש עירייה.
ראש עיריית ניו יורק, זהראן ממדאני, אמר במוצאי יום שני שעל תושבי העיר לא לקבל את הסיפור ש"השתלטות של AI" היא עובדה מוגמרת. לדבריו, צריך לדרוש רגולציה שמגינה על הציבור ומחזירה אליו כוח. כך עולה מהדיווח של TechCrunch, שלפיו הוא גם טוען שהממשל הפדרלי פשוט ויתר על התפקיד הזה.
זה לא נאום חד-פעמי. כבר קודם אמר ממדאני שיש צורך במערכת רגולציה ברמת העיר, המדינה והמדינה כולה, ושהמצב הנוכחי "לא ערוך למהירות ולהיקף של הטכנולוגיות שעומדות מולנו". המסר החדש הוא פוליטי יותר: לא רק שהחוקים חסרים, אלא שמי שאמור לכתוב אותם נעלם, ולכן העומס עובר לציבור.
הטענה נשענת על מה שקרה בשנה האחרונה. בדצמבר 2025 חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי בשם "Ensuring a National Policy Framework for Artificial Intelligence". הצו לא מבטל חוקי מדינות ישירות, אלא מנסה להרתיע אותן באמצעות תביעות מצד הממשל הפדרלי ותנאים על מענקים פדרליים. במקביל, ניו יורק עצמה העבירה את ה-RAISE Act, שמחייב מפתחי מודלי "חזית" בדיווח וממשל בטיחות. הגרסה שנחתמה בידי המושלת הוכי הייתה מצומצמת בהרבה מהמקורית. כלומר: וושינגטון לא מחוקקת לעומק, ובינתיים משקיעה מאמץ בלמנוע ממי שכן מנסה.
גם ממדאני עצמו לא נקי מביקורת. העירייה שלו משתמשת ב-AI בסוכנויות שונות, למשל בבדיקת תלונות על מכוניות שמנוען פועל בחניה ובניתוח צילומי מצלמות רחוב. הורים, מורים ורוב דו-מפלגתי במועצת העיר קראו להקפיא את השימוש בכלי AI בבתי הספר, והעירייה עדיין לא הסכימה להקפאה מלאה. בנוסף, העיר מאחרת ביישום חוק של המועצה להקמת משרד לאחריותיות אלגוריתמית.
הניתוח הבא הוא שלנו ולא מופיע בדיווח המקורי. ישראל נמצאת באותו מקום בדיוק, רק בלי הדרמה: אין חוק AI כולל, יש הנחיות ומסמכי מדיניות, והרגולציה בפועל נבנית מהצד, דרך פרטיות, הגנת הצרכן וחוקי תחום. הוויכוח הניו יורקי חשוב גם לנו מסיבה פשוטה: חברות הטכנולוגיה הגדולות, שרוב הכלים שישראלים משתמשים בהם מגיעים מהן, מחויבות לכללים שייקבעו בארה"ב. אם הכללים שם ייקבעו על ידי מאבקי כוח בין עיריות, מדינות ובית לבן, גם אנחנו נחיה עם התוצאה.
יש גם שיעור על מי שמוביל. ניו יורק מנסה להפוך את הרגולציה למשהו שהציבור דורש מלמטה, כשהדרג העליון נעדר. לא בטוח שזה יעבוד: ראש עירייה לא יכול לחוקק לבדו חוק בטיחות למודלי חזית, והעיר עצמה עוד לא סיימה את שיעורי הבית שלה. אבל כשמי שמתמודד עם בעיה מבקש מהציבור להתערב, זה בדרך כלל סימן שהמערכת הרשמית נתקעה. השאלה האמיתית היא לא אם תהיה רגולציה על AI, אלא מי יכתוב אותה ובאיזה סדר.
בינתיים נשארת שאלה פתוחה: האם קריאה לציבור תתורגם לחוקים ממשיים, או שתישאר נאום טוב לערב יום שני. התשובה כנראה תתברר בתביעות, בבחירות ובמועצת העיר, ופחות בכותרות.
