לפני חודש היא נאלצה למכור בזול כמעט את כל תיק המניות שלה לסיטדל; השבוע התברר שבנקים שמימנו אותה קיבלו זימונים מה-SEC.
לפני כמה חודשים היא הייתה הסיפור הכי חם בוול סטריט: קרן גידור בשם Situational Awareness, על שם המסה המפורסמת שכתב מייסדה ליאופולד אשנברנר, חוקר AI לשעבר ב-OpenAI, שניבאה הגעה מהירה לבינה מלאכותית-על. אשנברנר גייס עשרות מיליארדי דולרים על בסיס אותה תזה בדיוק — שמי שיהמר נכון על חברות ה-AI המובילות ירוויח הון עתק. במשך תקופה זה עבד. ואז זה הפסיק לעבוד.
בסוף יולי ירידה חדה במניות AI מחקה בתוך ימים חלק ניכר משווי תיק ההשקעות של הקרן, שניהלה מעל 30 מיליארד דולר ולוותה עוד עשרות מיליארדים נוספים כדי להגדיל את ההימור. המינוף הכבד, יחד עם מכשירים פיננסיים מורכבים שמגדילים רווחים אבל גם הפסדים באותה מידה, הפך את הקרן לפגיעה במיוחד לתנודתיות. כשהשוק פנה נגדה, לא נשארה ברירה: מכירה מהירה של רוב תיק המניות לקרן הגידור סיטדל, במחיר הנחה.
עכשיו מתברר שהסיפור לא נגמר שם. רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) שלחה זימונים (subpoenas) לכמה מהבנקים הגדולים בוול סטריט שמימנו את הפעילות של הקרן — בין היתר בנק אוף אמריקה, סיטי, גולדמן זאקס וג'יי.פי מורגן — ודרשה מהם לשמר כל מידע הנוגע לתזמון העסקאות של הקרן ולתקשורת שלה עם המלווים בימים שלפני המימוש הכפוי. במילים אחרות: הרשות רוצה להבין מי ידע מה, מתי, ואיך בדיוק התנהלה המכירה הענקית שהצילה — או לפחות ריככה — את הנפילה.
חשוב להדגיש: החקירה נמצאת בשלביה המוקדמים ביותר, ונכון לעכשיו לא הוגשה שום טענה לפגם או להתנהלות פסולה כלפי הקרן או מנהליה. זימון עדים ומסמכים הוא כלי סטנדרטי שה-SEC משתמש בו כדי לבנות תמונה, לא אישום. יכול להיות שהחקירה תיסגר בלי שום השלכה — ויכול להיות שהיא רק בתחילת הדרך.
מעבר לסיפור הספציפי של אשנברנר, יש כאן תזכורת רחבה יותר: גם קרן שמנוהלת על ידי מי שכתב את אחד המסמכים המשפיעים ביותר על עתיד ה-AI, לא חסינה מהחוקים הכי בסיסיים של שוק ההון — מינוף גבוה מדי פוגש תנודתיות, וזה יכול להיגמר רע גם כשהתזה בטווח הארוך אולי נכונה. השאלה אם החקירה הפדרלית תחשוף כשל ממשי או תתאדה כמו רבות לפניה — עדיין פתוחה.
