וול סטריט ג'ורנל: חברות ומפתחים אמריקאים רצים להשלים פער מול מודלים סינים זולים ופתוחים.
לפי דיווח ב-WSJ, בארה"ב מתגבשת תחרות סוערת סביב פיתוח חלופה מקומית למודלים סיניים זולים וקוד־פתוח, שהפכו בחודשים האחרונים לכוח דומיננטי בשוק הבינה המלאכותית העולמי. מודלים כמו אלה של אליבאבא, Moonshot ו-MiniMax מובילים כיום את דירוגי השימוש בפלטפורמות כמו Hugging Face ו-OpenRouter, תופעה שמדאיגה גורמים בתעשייה ובממשל האמריקאי.
הדיווח מצביע על כך שסטארטאפים אמריקאים רבים כבר מסתמכים בפועל על טכנולוגיה סינית: לפי נתונים שצוטטו בכיסוי סביב הנושא, כ-80% מסטארטאפים אמריקאים בתחום ה-AI משתמשים כיום במודלים סיניים בקוד פתוח, בעיקר בזכות עלות נמוכה משמעותית ונגישות גבוהה, לעומת המודלים הסגורים והיקרים יותר של חברות כמו OpenAI, גוגל ואנתרופיק.
המצב מציב את מקבלי ההחלטות בוושינגטון ובעמק הסיליקון באתגר כפול: מצד אחד, חשש מתלות טכנולוגית וסוגיות אבטחת מידע כשמדובר במודלים המפותחים בסין; ומצד שני, קושי כלכלי להתחרות במחיר מול חברות שנהנות מתמיכה ומשאבים משמעותיים. חלק מהמענה האמריקאי מתבסס על מודלים פתוחים כמו Llama של מטא ו-Nemotron של אנבידיה, לצד מיזמים חדשים יותר שמנסים לבנות תשתית קוד-פתוח מקומית, לעיתים בתקציבים צנועים בהרבה מאלה של הענקיות.
בין אם מדובר בפער שיצטמצם או יתרחב, ברור ששאלת הזמינות והמחיר של מודלי בינה מלאכותית הפכה לזירת תחרות גיאופוליטית וכלכלית של ממש בין וושינגטון לבייג'ינג, ותוצאותיה עשויות להשפיע על מי שולט בתשתית ה-AI שעליה יתבססו רבים מהשירותים הדיגיטליים בעתיד הקרוב.
הפער בין המודלים הסגורים לפתוחים לא נשאר תיאורטי: חברות אמריקאיות מוכרות כבר משתמשות בטכנולוגיה סינית בפועל. מנכ"ל Airbnb, בריאן צ'סקי, סיפר שהחברה מפעילה את Qwen של אליבאבא בשירות הלקוחות שלה, וסטארטאפ הקוד Cursor הודה שהמודל Kimi של Moonshot AI שימש בסיס למנוע הקידוד Composer 2 שלו. גם מנכ"ל Coinbase, בריאן ארמסטרונג, דיווח שהחברה חתכה בחצי את הוצאות ה-AI שלה פשוט על ידי מעבר עובדים למודלים כמו Kimi ו-GLM של Zhipu.
פער המחיר בין המודלים ממחיש למה: מיליון טוקנים של פלט ממודל Fable המתקדם של אנתרופיק עולים כ-50 דולר, בעוד אותה כמות פלט מ-DeepSeek-V4-Pro עולה כ-87 סנט בלבד, וממודל GLM-5.2 של Zhipu כ-4.4 דולר. כלומר מדובר בפער מחיר של פי כמה עשרות, לא באחוזים בודדים — וזו הסיבה המרכזית לכך שסטארטאפים עם תקציב מוגבל בוחרים במודלים הסיניים חרף החששות הגיאופוליטיים.
מצד המענה האמריקאי, לפי ניתוחים שפורסמו לאחרונה, השחקן שמצליח בפועל להתחרות מבחינת אימוץ הוא דווקא אנבידיה: משפחת המודלים הפתוחים Nemotron שלה נצברה לכ-47 מיליון הורדות בשנה האחרונה, כאשר גרסת Nemotron 3 Ultra בגודל 550 מיליארד פרמטרים נחשבת כיום למודל הקוד-הפתוח האמריקאי המוביל בבנצ'מארקים כמו MMLU-Pro ו-GPQA Diamond. ההיגיון העסקי של אנבידיה שונה מזה של מטא או OpenAI — כל הורדה של מודל פתוח שלה מייצרת ביקוש נוסף לשבבי GPU, כך שהפצת המודלים בחינם משרתת את מנוע ההכנסות המרכזי של החברה.
בצד הסיני, ביולי 2026 יוחסו לנשיא סין שי ג'ינפינג דברים המעגנים את אסטרטגיית הקוד הפתוח כמדיניות רשמית, לפיהם על סין "לנצל את ההזדמנות ההיסטורית הנדירה הזו לעודד קוד פתוח, פתיחות, שיתוף פעולה ושיתוף", תוך שהוא מתאר את הבינה המלאכותית כעוברת "מהעולם הדיגיטלי אל העולם הפיזי". מדובר באישוש רשמי לכך שהפצת מודלים בחינם אינה רק מהלך עסקי של חברות פרטיות סיניות, אלא חלק ממדיניות תעשייתית מתואמת שמטרתה לבסס את סין כסטנדרט העולמי שעליו נבנות מערכות ה-AI.
