וול סטריט מחכה לדוח התעסוקה, אבל המספר הגדול בכותרת הוא רק חלק מהסיפור: השכר, התיקונים לאחור וההשקעות בתשתיות AI יקבעו איך לקרוא אותו.
בוול סטריט מחכים לתשובה לשאלה מעט משונה: כמה משרות יכולה הכלכלה האמריקאית להוסיף בלי לסבך את תמונת הריבית? לקראת פרסום דוח התעסוקה לספטמבר, שוק האג"ח מתייצב והמשקיעים ממתינים לנתונים, לפי הסיקור של הוול סטריט ג'ורנל. התחזית שמציג העיתון היא לתוספת של 84 אלף משרות — תחזית, עדיין לא תוצאה. זהו קצב שעשוי להעיד על המשך התרחבות בלי להכריח את הפדרל ריזרב להעביר את מרכז הכובד מהאינפלציה לחשש מפגיעה בתעסוקה. מבחינת השוק, זו המתנה למספר שיכול להזיז את הציפיות לריבית, ולכן גם את המחיר שמשקיעים מוכנים לשלם על אג"ח ומניות. התייצבות לפני הפרסום אינה אומרת שהמחלוקת נפתרה; היא יכולה פשוט להיות רגע שבו כולם מחכים לאותו נתון.
גם התחזיות עצמן אינן מספר קדוש. בסקר הכלכלנים של רויטרס, הצפי הוא לתוספת של 90 אלף משרות, עם הערכות שנעות בין 35 אלף ל־180 אלף, ולשיעור אבטלה של 4.1%. ההבדל מול תחזית הג'ורנל אינו סתירה: סקרים שונים יכולים להניב אומדנים שונים. נקודת ההשוואה היא אוגוסט, שבו נוספו 162 אלף משרות והאבטלה נותרה ברמה של 4.1%, לפי לשכת הסטטיסטיקה של העבודה בארה"ב. באותו פרסום תוקנו גם נתוני יוני ויולי כלפי מעלה, בתוספת מצטברת של 55 אלף משרות. כלומר, מי שיקרא רק את השורה של ספטמבר עלול להחמיץ שינוי חשוב בתמונה של הקיץ כולו. הדוח החדש הוא גם עדכון של מה שחשבנו שכבר ידענו.
הפד צריך להבחין בין שוק עבודה שמתקרר לבין שוק שמתחיל להישבר, ובין תעסוקה יציבה לבין לחץ שמזין עליות מחירים. לכן חשוב לעקוב גם אחרי השכר וההשתתפות בכוח העבודה. באוגוסט עלה השכר הממוצע לשעה במגזר הפרטי ב־0.3% לעומת החודש הקודם וב־3.1% לעומת שנה קודם לכן, לפי הלשכה האמריקאית. רויטרס מדווחת כי התחזית לספטמבר היא לעלייה שנתית של 3.2%. נתון האבטלה, מצדו, אינו מספר לבדו כמה קל למצוא עבודה: הוא מושפע גם מכמות האנשים שעובדים או מחפשים עבודה. הקריאה הזהירה היא לבחון את הנתונים יחד. תוספת משרות שמתונה ביחס לחודש הקודם יכולה להתיישב עם יציבות, ובו בזמן לא לספק לפד סיבה מספקת לשנות כיוון. אין כאן נוסחה שבה מספר נמוך מבטיח ריבית נמוכה.
ויש בסיפור גם זווית AI, מעבר לשאלה אם אלגוריתמים מחליפים עובדים. לפי רויטרס, כלכלנים מצפים שהקמת מרכזי נתונים לתמיכה בבינה מלאכותית תתרום לתעסוקה בבנייה, ושפריסת התשתיות תתמוך גם בייצור. מנגד, בדוח אוגוסט נרשמה ירידה של 23 אלף משרות בענף המידע. זהו ענף רחב, הכולל בין היתר שירותי מחשוב, הוצאה לאור ושידור, ולכן אין בסיס לייחס את הירידה כולה לבינה מלאכותית. השקעות ב־AI אינן מדד ישיר לבריאות שוק העבודה הטכנולוגי. בניתוח שלנו, זו הבחנה שימושית: הקמת התשתית הפיזית והביקוש לעובדי תוכנה הם תהליכים שונים, שיכולים להתקדם בכיוונים שונים באותו חודש. דוח תעסוקה כולל לא יכריע אם ההבטחות לפריון כבר התממשו, וגם לא יוכיח לבדו גל החלפה של עובדים.
עבור קורא ישראלי, החיבור המעשי הוא דרך מחיר הכסף. בניתוח שלנו, אם הדוח יחזק ציפיות לריבית אמריקאית גבוהה יותר, הוא עשוי להשפיע על האופן שבו משקיעים מעריכים חברות צמיחה ועל התנאים שבהם חברות מגייסות הון. כשאפשר לקבל תשואה גבוהה יותר באפיקים סולידיים, השקעה שהרווחים שלה נמצאים רחוק בעתיד צריכה להצדיק את הסיכון. זה רלוונטי גם לסטארטאפים ישראליים, ובמיוחד לחברות AI שנדרשות לממן פיתוח ותשתיות לפני שההכנסות מבשילות. אבל אין להסיק מכאן שתחזית של 84 אלף משרות תעצור גיוס מסוים: איכות החברה, הכנסותיה והעדפות המשקיעים חשובות גם הן. זהו מנגנון אפשרי של השפעה, לא תחזית לתוצאה עסקית בישראל.
אותה זהירות נדרשת ביחס לדולר ולריבית המקומית. שינוי בציפיות לריבית בארה"ב עשוי להשפיע על המטבע האמריקאי, ולכן לעניין ישראלים שמחזיקים נכסים דולריים או חברות שמקבלות הכנסות בדולרים ומשלמות הוצאות בשקלים. עם זאת, השקל מושפע גם מגורמים מקומיים, ובנק ישראל אינו מקבל הוראות מדוח התעסוקה האמריקאי. לקראת הפרסום, השאלות החשובות הן אם הגיוס נשאר חיובי, אם האבטלה יציבה, כיצד מתקדם השכר ומה השתנה בנתוני החודשים הקודמים. עד אז, 84 אלף הוא מספר שסביבו מתארגנות הציפיות. המבחן יתחיל כשהתחזית תפגוש את הנתונים.
