בית משפט פדרלי במינסוטה סירב לחסום חוק שאוסר על כלי AI ליצירת תמונות עירום מזויפות, וחברת xAI של אילון מאסק ניצבת כעת מול קנסות של עד חצי מיליון דולר לכל הפרה.
שופט המחוז הפדרלי דונובן פרנק דחה השבוע את בקשתה הדחופה של חברת xAI, המובלת על ידי אילון מאסק, לחסום זמנית חוק מדינת מינסוטה האוסר על כלי בינה מלאכותית שמייצרים תמונות עירום מזויפות של אנשים ללא הסכמתם — הידועים בכינוי כלי \"נודיפיקציה\" (nudification). בפסיקתו קבע השופט כי אין סיכון מיידי לנזק מהפעלת החוק כמתוכנן, וכי הבקשה הדחופה של xAI, שהוגשה רק שלושה ימים לפני כניסתו לתוקף, מלמדת בעצמה שאין מדובר בנזק מיידי. כתוצאה מכך, החוק נכנס לתוקף כמתוכנן ב-1 באוגוסט 2026.
מדובר בחוק הראשון מסוגו בארצות הברית שמטיל אחריות ישירה על חברות הטכנולוגיה המפתחות כלי נודיפיקציה, ולא רק על המשתמשים הפרטיים שמנצלים אותם לרעה. על פי החוק, המכונה HF 1606, עסקים או יחידים שיאפשרו גישה, הורדה או שימוש בלתי חוקיים בכלי כאלה צפויים לקנסות אזרחיים של עד 500 אלף דולר על כל הפרה. החוק מנוסח כאחריות מוחלטת (strict liability) — כלומר הוא חל גם אם החברה נקטה אמצעי הגנה, ובלי קשר לכוונתה. יוזמת החוק, הסנטורית אמריקה מיי קוואד, פעלה בעקבותיו של מקרה מוכר במדינה: תושבת מינסוטה בשם מולי קלי גילתה ב-2024 כי מכר משפחתי קרוב יצר בעזרת אתר נודיפיקציה תמונות עירום מזויפות שלה ושל כשמונים נשים נוספות.
בתביעתה, שהוגשה נגד היועץ המשפטי לממשלת מינסוטה קית' אליסון, טוענת xAI כי היא תומכת במאבק בתמונות אינטימיות שנוצרו ללא הסכמה, אך טוענת שהחוק רחב באופן בלתי חוקתי ומפר את התיקון הראשון לחוקה המבטיח חופש ביטוי. לפי כתב התביעה, לחוק אין \"נמל מבטחים\" (safe harbor) לחברות שנוקטות אמצעי הגנה, ואין דרישת מודעות או כוונה (scienter) מצד הספק לפני הטלת אחריות. הכלי שבמוקד המחלוקת הוא Grok Imagine, יכולת יצירת התמונות והווידאו של הצ'אטבוט Grok שפיתחה xAI, שבעבר עורר ביקורת על יכולתו ליצור תמונות עירום מזויפות של אנשים אמיתיים בלחיצת כפתור.
עם זאת, הדחייה הנוכחית היא רק שלב ביניים בהליך המשפטי. בית המשפט קבע דיון מהותי ליום 19 באוגוסט 2026, במסגרתו יוכרע האם להוציא צו מניעה זמני קבוע נגד אכיפת החוק עד להכרעה סופית בתביעה. כלומר, בעוד שהחוק כבר בתוקף וחברות בתחום חשופות לתביעות וקנסות, השאלה החוקתית העקרונית — האם מדינה יכולה להטיל אחריות מוחלטת על מפתחי כלי AI גנרטיביים בשל שימוש לרעה של צד שלישי — עדיין פתוחה.
הפרשה עשויה לשמש תקדים למדינות נוספות בארה"ב השוקלות חקיקה דומה נגד כלי דיפ-פייק ו\"הפשטה\" דיגיטלית, תופעה שהולכת ומחריפה עם התפתחות מודלים גנרטיביים נגישים לציבור הרחב. ההתנגשות בין חופש הביטוי המסחרי של חברות AI לבין ההגנה על פרטיות וכבוד הפרט צפויה להימשך גם בבתי משפט במדינות נוספות, כאשר מינסוטה משמשת כמקרה מבחן ראשון מסוגו.
המחלוקת סביב Grok Imagine אינה מקרה בודד. באוגוסט 2025 חשף העיתונאי ג'ס וות'רבד מ-The Verge כי מצב ה"ספייסי" (Spicy Mode) של הכלי הפיק סרטוני עירום של הזמרת טיילור סוויפט כבר בניסיון הראשון, בלי שהתבקש לכך במפורש — ראיה לכך שמנגנוני ההגנה של הכלי כשלו כבר בשלב מוקדם. הפרשה גלשה לזירה הבינלאומית בתחילת 2026, כאשר כפתור עריכת תמונות שאפשר למשתמשים לבקש מ-Grok "להוריד בגדים" מתמונות אמיתיות של נשים ולעיתים גם קטינות, הוביל לחקירות רגולטוריות נגד xAI בצרפת, בהודו, במלזיה ובאיחוד האירופי. אותה שרשרת אירועים היא שדחפה מחוקקים במדינות שונות בארה"ב, וביניהן מינסוטה, להאיץ חקיקה ממוקדת.
מבחינה משפטית, הבחירה של מינסוטה להטיל אחריות על המפתחים והמפעילים של כלי הנודיפיקציה — ולא רק על המשתמש הקצה שמזין את הפרומפט — היא שינוי מכוון בתפיסת האכיפה. החוק מאפשר לנפגעות לתבוע ישירות את החברות המפעילות את הכלים, ולא רק את מי שהשתמש בהם לרעה, מה שהופך אותו לתקדים משפטי מרחיק לכת בכל הנוגע לאחריות פלטפורמות AI על תוצרי המשתמשים שלהן. גישה זו דומה במהותה לוויכוח הרחב יותר על "סעיף 230" האמריקאי, שמעניק לפלטפורמות דיגיטליות חסינות מתביעות על תוכן שמשתמשים מעלים — אך כאן המחוקק המדינתי בחר לפרוץ את החסינות הזו במפורש בתחום הדימויים האינטימיים המזויפים.
מינסוטה אינה פועלת בחלל ריק. לפי מעקב אחר חקיקת דיפ-פייק במדינות ארה"ב, כיום 48 מתוך 50 המדינות מסדירות בצורה כלשהי דימויים מיניים מזויפים שנוצרו באמצעות AI, כאשר רק אוהיו וניו מקסיקו נותרות ללא חקיקה רלוונטית. הצעות חוק דומות לזו של מינסוטה, שממוקדות ספציפית באפליקציות נודיפיקציה, מקודמות גם באילינוי, מונטנה, ניו ג'רזי, ניו יורק, דקוטה הצפונית, אורגון, רוד איילנד, דרום קרוליינה וטקסס. טקסס וקליפורניה כבר חוקקו חוקים המכוונים ישירות למפעילי שירותי נודיפיקציה, בעוד פלורידה ויוטה קבעו חובות הסרה של תמונות אינטימיות ללא הסכמה לפי דרישה — כך שהתביעה של xAI נגד מינסוטה עלולה לשמש תקדים גם למאבקים משפטיים מקבילים במדינות האלה.
אם בית המשפט הפדרלי יאשר בסופו של דבר את עמדת מינסוטה בדיון הקרוב, הדבר עלול לחייב את xAI ואת שאר חברות ה-AI הגנרטיבי לבנות מנגנוני הגנה מחמירים משמעותית סביב יצירת דמויות אנוש, כולל זיהוי פנים וחסימה מוקדמת של פרומפטים בעייתיים — לא רק במינסוטה אלא בכל מדינה שתאמץ חקיקה דומה. לעומת זאת, אם ייקבע שהחוק אכן פוגע בחופש הביטוי המסחרי באופן בלתי מידתי, הדבר עשוי לעכב לפחות שנה או שנתיים את מאמצי הרגולציה נגד כלי נודיפיקציה ברחבי ארה"ב, ולהותיר את הנטל בעיקר על כתפי הנפגעות עצמן. כך או כך, מינסוטה הפכה תוך חודשים ספורים ממדינה שולית בשיח הרגולציה על AI למוקד המבחן המרכזי לשאלה עד כמה ניתן לחייב ענקיות טכנולוגיה באחריות ישירה על שימוש לרעה בכלים שהן בונות.
