בית משפט פדרלי במינסוטה סירב לחסום חוק שאוסר על כלי AI ליצירת תמונות עירום מזויפות, וחברת xAI של אילון מאסק ניצבת כעת מול קנסות של עד חצי מיליון דולר לכל הפרה.
בית משפט פדרלי במינסוטה סירב לחסום חוק שאוסר על כלי AI ליצירת תמונות עירום מזויפות, וחברת xAI של אילון מאסק ניצבת כעת מול קנסות של עד חצי מיליון דולר לכל הפרה.
שופט המחוז הפדרלי דונובן פרנק דחה השבוע את בקשתה הדחופה של חברת xAI, המובלת על ידי אילון מאסק, לחסום זמנית חוק מדינת מינסוטה האוסר על כלי בינה מלאכותית שמייצרים תמונות עירום מזויפות של אנשים ללא הסכמתם — הידועים בכינוי כלי \"נודיפיקציה\" (nudification). בפסיקתו קבע השופט כי אין סיכון מיידי לנזק מהפעלת החוק כמתוכנן, וכי הבקשה הדחופה של xAI, שהוגשה רק שלושה ימים לפני כניסתו לתוקף, מלמדת בעצמה שאין מדובר בנזק מיידי. כתוצאה מכך, החוק נכנס לתוקף כמתוכנן ב-1 באוגוסט 2026.
מדובר בחוק הראשון מסוגו בארצות הברית שמטיל אחריות ישירה על חברות הטכנולוגיה המפתחות כלי נודיפיקציה, ולא רק על המשתמשים הפרטיים שמנצלים אותם לרעה. על פי החוק, המכונה HF 1606, עסקים או יחידים שיאפשרו גישה, הורדה או שימוש בלתי חוקיים בכלי כאלה צפויים לקנסות אזרחיים של עד 500 אלף דולר על כל הפרה. החוק מנוסח כאחריות מוחלטת (strict liability) — כלומר הוא חל גם אם החברה נקטה אמצעי הגנה, ובלי קשר לכוונתה. יוזמת החוק, הסנטורית אמריקה מיי קוואד, פעלה בעקבותיו של מקרה מוכר במדינה: תושבת מינסוטה בשם מולי קלי גילתה ב-2024 כי מכר משפחתי קרוב יצר בעזרת אתר נודיפיקציה תמונות עירום מזויפות שלה ושל כשמונים נשים נוספות.
בתביעתה, שהוגשה נגד היועץ המשפטי לממשלת מינסוטה קית' אליסון, טוענת xAI כי היא תומכת במאבק בתמונות אינטימיות שנוצרו ללא הסכמה, אך טוענת שהחוק רחב באופן בלתי חוקתי ומפר את התיקון הראשון לחוקה המבטיח חופש ביטוי. לפי כתב התביעה, לחוק אין \"נמל מבטחים\" (safe harbor) לחברות שנוקטות אמצעי הגנה, ואין דרישת מודעות או כוונה (scienter) מצד הספק לפני הטלת אחריות. הכלי שבמוקד המחלוקת הוא Grok Imagine, יכולת יצירת התמונות והווידאו של הצ'אטבוט Grok שפיתחה xAI, שבעבר עורר ביקורת על יכולתו ליצור תמונות עירום מזויפות של אנשים אמיתיים בלחיצת כפתור.
עם זאת, הדחייה הנוכחית היא רק שלב ביניים בהליך המשפטי. בית המשפט קבע דיון מהותי ליום 19 באוגוסט 2026, במסגרתו יוכרע האם להוציא צו מניעה זמני קבוע נגד אכיפת החוק עד להכרעה סופית בתביעה. כלומר, בעוד שהחוק כבר בתוקף וחברות בתחום חשופות לתביעות וקנסות, השאלה החוקתית העקרונית — האם מדינה יכולה להטיל אחריות מוחלטת על מפתחי כלי AI גנרטיביים בשל שימוש לרעה של צד שלישי — עדיין פתוחה.
הפרשה עשויה לשמש תקדים למדינות נוספות בארה"ב השוקלות חקיקה דומה נגד כלי דיפ-פייק ו\"הפשטה\" דיגיטלית, תופעה שהולכת ומחריפה עם התפתחות מודלים גנרטיביים נגישים לציבור הרחב. ההתנגשות בין חופש הביטוי המסחרי של חברות AI לבין ההגנה על פרטיות וכבוד הפרט צפויה להימשך גם בבתי משפט במדינות נוספות, כאשר מינסוטה משמשת כמקרה מבחן ראשון מסוגו.