חברת החלל של אילון מאסק בונה מתקן אנרגיה חדש למרכזי הנתונים של xAI, אך פירוק הטורבינות הקיימות ללא היתר יימשך חודשים ארוכים נוספים.
חברת החלל של אילון מאסק בונה מתקן אנרגיה חדש למרכזי הנתונים של xAI, אך פירוק הטורבינות הקיימות ללא היתר יימשך חודשים ארוכים נוספים.
חברת SpaceX, בבעלות אילון מאסק, שוקדת על הקמת תחנת כוח חדשה שנועדה להזין באנרגיה את מרכזי הנתונים הענקיים של xAI, הידועים בשם Colossus. למרות ההשקעה בתשתית חדשה, החברה לא תפרק את כל טורבינות הגז הפועלות באתר ללא היתר סביבתי תקין לפני עוד כשנה בקירוב. המשמעות היא שגם לאחר חנוכת מתקן האנרגיה החדש, חלק מהציוד הבעייתי ימשיך לפעול במקביל.
הטורבינות המדוברות הוצבו במקור כפתרון זמני כדי לספק חשמל למרכז הנתונים בקצב שלא הצליח לעמוד בו רשת החשמל האזורית. הפעלתן נעשתה, על פי הדיווחים, ללא האישורים הסביבתיים הנדרשים, מה שעורר ביקורת מצד גורמי רגולציה ותושבים באזור. הפער בין הצורך המיידי בחשמל לבין תהליכי הרישוי הרגילים הוא שהוביל להחלטה להפעיל את הציוד עוד לפני קבלת ההיתרים.
הקמת תחנת הכוח החדשה של SpaceX נועדה לספק פתרון ארוך טווח ואמין יותר, אך קצב ההקמה איטי בהרבה מקצב הגידול בביקוש לחישוב עבור מודלים גדולים של בינה מלאכותית. xAI, שמפתחת את הצ'אטבוט גרוק, ממשיכה להרחיב את יכולות החישוב שלה במקביל למאבק הרגולטורי סביב אספקת האנרגיה למרכזי הנתונים. כך נוצר מצב שבו התשתית הפיזית מפגרת אחרי השאיפות הטכנולוגיות.
הפרשה מדגישה סוגיה רחבה יותר בתעשיית הבינה המלאכותית: הצורך העצום בחשמל להרצת מודלים ומרכזי נתונים דוחק חברות טכנולוגיה לפתרונות אנרגיה מהירים, לעיתים תוך התנגשות עם דרישות סביבתיות ורגולטוריות. המקרה של מאסק, שעומד בראש גם SpaceX וגם xAI, ממחיש כיצד שתי החברות שלו פועלות בשיתוף פעולה הדוק כדי להתגבר על מגבלות התשתית. נותר לראות אם הלחץ הציבורי יאיץ את קצב הפירוק של הטורבינות הבלתי מורשות.
מאחורי הפרשה עומדת תביעה משפטית של ארגון הזכויות האזרחיות NAACP, שהוגשה באפריל 2026 יחד עם המרכז המשפטי הסביבתי הדרומי (SELC) נגד xAI וחברת MZX Tech, על הפעלת 27 טורבינות גז ללא היתר פליטה באזור סאות'הייבן שבמיסיסיפי, סמוך לגבול ממפיס. לפי כתב התביעה, מדובר במקור הבודד הגדול ביותר של תחמוצות חנקן (NOx) באזור ממפיס כולו, עם פוטנציאל פליטה של כ-2,000 טון בשנה, לצד עד 180 טון חלקיקים נשימים, כ-500 טון פחמן חד-חמצני ו-19 טון פורמלדהיד — חומר מסרטן ידוע — מדי שנה. התובעים מבקשים צו הפסקה מיידי וקנסות אזרחיים שעשויים להגיע לכ-124 אלף דולר ליום עבור כל הפרה.
ההגנה המשפטית של SpaceX ו-xAI מתבססת על טענה טכנית: לשיטתן, הטורבינות אינן טעונות היתר כל עוד הן ממוקמות על גבי הנגררים שבהם הובלו למתחם, ולכן מוגדרות כציוד זמני ולא כמתקן קבוע. רשויות הרגולציה הפדרליות דוחות טענה זו, וטוענות שגודל הטורבינות ואופן השימוש בהן — הזנת חשמל רציפה למרכז נתונים ענקי במשך חודשים ארוכים — הופך אותן למתקן פליטה לכל דבר, ללא קשר לשאלה אם הן על גלגלים או על יסודות קבועים. הפרשה מסתבכת עוד יותר לאחר שמשרד המשפטים האמריקאי בהנהגת הממשל הנוכחי בחר להתערב לטובת SpaceX, בטענה שהפעלת הטורבינות נוגעת ל"ביטחון לאומי, כלכלי ואנרגטי" — התערבות שמבקרים רואים כניסיון לעקוף את חוק אוויר נקי הפדרלי באמצעות שיקולים גיאופוליטיים.
מעבר להיבט המשפטי, יש לפרשה גם ממד של צדק סביבתי: המתקן ממוקם באזור מגורים המורכב ברובו מקהילות שחורות, בסמוך לבתי ספר ובתי כנסייה, שכבר סובל משיעורי זיהום אוויר גבוהים מהממוצע הארצי. תושבים ופעילים דיווחו על תלונות בריאות הקשורות לזיהום עוד לפני שהפכה הפרשה לכותרת ארצית. תחנת הכוח הקבועה שעליה מדבר הדיווח החדש צפויה לספק כ-1.2 גיגה-וואט בהיקפה המלאה — היקף שמדגיש עד כמה הצריכה האנרגטית של אשכולות שרתי הבינה המלאכותית של xAI חורגת מהתשתית האזורית הקיימת, ומזכיר בעיות דומות שמתעוררות בפרויקטים גדולים נוספים של מרכזי נתונים בארצות הברית.
לוח הזמנים שמסרה SpaceX קובע יעד לסילוק מלא של הטורבינות הזמניות עד יולי 2027, כלומר כשנה מהמועד הנוכחי, תקופה שבה ימשיכו התושבים להיחשף לפליטות ללא היתר בזמן שהמתקן הקבוע ייבנה בהדרגה. הפער בין ההבטחות התאגידיות לקצב הביצוע בפועל ממשיך להזין את חוסר האמון של ארגוני הסביבה והקהילה המקומית, שרואים בכך תבנית חוזרת: הרצה מהירה של תשתית שנויה במחלוקת תוך דחיית הפתרון החוקי המלא לעתיד הרחוק ככל האפשר.