בזמן שהבורסות ממשיכות במסיבה, מספר יבש אחד מהמסחר האמריקאי מזכיר שלמלחמות יש גם תג מחיר כלכלי - וארה"ב מתחילה לשלם אותו.
מספר אחד, יבש כביכול, ומתחתיו מסתתרת תמונה הרבה פחות שגרתית. משרד המסחר האמריקאי דיווח שהתוצר המקומי הגולמי של ארה"ב צמח ברבעון השני של 2026 בקצב שנתי של 1.5% בלבד - ירידה תלולה מ-2.1% ברבעון הראשון, ומתחת לתחזיות הכלכלנים שציפו לסביבות 2%. במונחים אמריקאיים זו לא קטסטרופה, אבל זו בהחלט לא הצמיחה הבטוחה-בעצמה שהשוק התרגל אליה בשנה האחרונה.
שני חשודים מרכזיים עולים מהדוח, ושניהם קשורים זה בזה. הראשון הוא מדיניות המכסים של הממשל, שמייקרת יבוא ומקשה על עסקים לתכנן קדימה. השני, ומעניין במיוחד מנקודת המבט הישראלית, הוא המלחמה באיראן שפרצה בפברואר 2026 בעקבות התקיפה המשותפת של ארה"ב וישראל - מלחמה שאיראן הגיבה אליה, בין היתר, בסגירת מיצר הורמוז ובפגיעות בבסיסים אמריקאיים ובמדינות ערביות באזור. התוצאה המיידית: מחירי הנפט זינקו ביותר מ-20% רק בחודש יולי, ייקור שמתגלגל ישירות לעלויות הובלה, דלק וייצור בכל הכלכלה האמריקאית.
מה שמסבך את התמונה עוד יותר הוא שהצרכן האמריקאי, בניגוד לציפיות, לא נבהל. ההוצאה הפרטית עלתה ב-3.2% - הרבה מעל התחזית של 2.2% - כלומר האמריקאים ממשיכים לקנות גם כשהכלכלה כמערכת מאטה. במקביל, האינפלציה הליבה עמדה ביוני על 3.3%, רחוק מיעד ה-2% של הפד. זה בדיוק סוג השילוב שכלכלנים לא אוהבים: צמיחה חלשה יחד עם מחירים עקשניים.
עבור הפדרל ריזרב זה תרחיש מביך. פרוטוקול הישיבה של הפד מיוני הראה שחברי הוועדה עצמם חלוקים - חלקם רואים בהאטה הצדקה להורדת ריבית מהירה, בעוד אחרים חוששים שהורדה מוקדמת מדי, בזמן שהמלחמה והמכסים עדיין מזרימים לחץ אינפלציוני, תהיה טעות. בשורה התחתונה הפד עדיין מתכנן הורדת ריבית אחת ב-2026 ועוד אחת ב-2027, אך התזמון נותר פתוח לגמרי - תלוי בעיקר בשאלה איך תתפתח בדיוק המלחמה שישראל היא צד ישיר בה.
מבט מישראל, זה תזכורת נוחה לשכוח: לכל עימות יש חשבון שמגיע גם למי שלא לובש מדים, בדמות דלק יקר יותר ומחירים שלא יורדים. הכלכלה האמריקאית עדיין לא בבעיה אמיתית, אבל הרבעון הזה הוא הפעם הראשונה שהמספרים בפועל, לא רק הכותרות, מראים שלמלחמה יש מחיר שגם וול סטריט לא יכולה להתעלם ממנו לגמרי.